בנק ירושלים בע"מ נ' ניפתלייב ואח'

החלטה

בשלב זה טרם ניתן להורות על תחליף המצאה.

מהמסמכים שצורפו עולה כי המשיבה מס' 3 נמצאת בארץ וכי ניתן לערוך (בעלות מסוימת), חקירה לשם איתורה.

מאחר שעל פי תקנה 498(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט להורות על תחליף המצאה אם הוא נוכח לדעת "שאי אפשר להמציא כתב בי-דין בדרך שנקבעה" בתקנות. לפיכך כל עוד לא מוצתה החקירה, לא ניתן להורות על תחליף המצאה למשיבה מס' 3.

אשר למשיבה מס' 4 – תכלית ההמצאה הינה להביא לידיעת בעל הדין את כתב בית הדין ולכן, כאשר הנתבע שוהה בחו"ל לא ניתן להניח שתחליף המצאה בישראל ישיג מטרה זו. מכאן, שהדרך היחידה להמציא לנתבע את כתב התביעה, הינה באמצעות המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (ראו: על"ע 6869/06 - הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' עו"ד אמיליה ויניצקי-לבהר . (לא פורסם, 8.5.07), אלא שלשם כך, על המבקש להביא לידיעת ביהמ"ש פרטים בדבר המקום בחו"ל בו שוהה הנמען [ראו: י, זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7 (1995), עמ' 253-252)], כפי שעולה מתקנה 501(א) לתקנות הקובעת, כי על המבקש תחליף המצאה לצרף לבקשתו תצהיר בו יפרש "... באיזה מקום או באיזו ארץ נמצא, או ייתכן שנמצא, הנתבע...".

מאחר שאין חולק שהנתבעת 4 איננה נמצאת בישראל, לא ניתן להורות על תחליף המצאה בישראל. על המבקשים לאתר את כתובתה של הנתבעת 3 ולברר ממנה היכן נמצאת הנתבעת מס' 4 (לכל הפחות – באיזו ארץ ובאיזו עיר), כך שניתן יהיה למסור לנתבעת 3 את כתב התביעה ולהורות על תחליף המצאה לגבי הנתבעת 4.

ניתנת לתובעים שהות של 30 יום למלא אחר האמור לעיל.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: